מטופלים רבים מופתעים לגלות שבמקביל לנסיגת חניכיים קיימת גם מחלת חניכיים פעילה. במצב כזה עולה השאלה האם ניתן לבצע השתלת חניכיים מיד או שיש צורך לטפל קודם בבעיה הבסיסית.
ברוב המקרים, כאשר קיימת מחלת חניכיים פעילה המתבטאת בדלקת, דימום, כיסי חניכיים או אובדן עצם מתמשך, לא נהוג לבצע השתלת חניכיים לפני שהמחלה נמצאת בשליטה. הסיבה לכך פשוטה: רקמה מודלקת אינה מהווה בסיס אידיאלי לניתוח שמטרתו לשקם ולחזק את החניכיים.
השלב הראשון הוא אבחון יסודי וטיפול בגורמי המחלה. לעיתים מדובר בניקוי עמוק של שורשי השיניים, שיפור היגיינת הפה, הפסקת עישון או טיפולים נוספים בהתאם לחומרת המצב. רק לאחר שהדלקת נרגעת והחניכיים מתייצבות ניתן לבחון האם עדיין קיים צורך בהשתלת חניכיים.
חשוב להבין שהשתלת חניכיים אינה מחליפה טיפול במחלת חניכיים. היא נועדה לשקם רקמות שאבדו או להגן על שורשים שנחשפו. אם לא מטפלים בגורם שהוביל לבעיה מלכתחילה, גם תוצאה טובה עלולה להיפגע בעתיד.
כאן בא לידי ביטוי תפקידו של הפריודונט. מומחה החניכיים יודע להבחין בין מצב שבו יש צורך קודם לייצב את מחלת החניכיים לבין מצב שבו ניתן להתקדם ישירות לשיקום הרקמות. ההחלטה מתקבלת לאחר בדיקה מקיפה של מצב החניכיים, העצם והרגלי התחזוקה של המטופל, במטרה ליצור בסיס בריא ויציב לטווח ארוך.